יש לי שאלה
עו”ד ניר ליסטר תוהה בקול רם: האם הממסד שמפעיל את ועדות השחרורים באמת רוצים לשקם אסירים?
כעורך דין פלילי אני יושב לעיתים בוועדות שחרורים שדנות בבקשות לקיצור עונשיהם של אסירים והפיכת תקופת המאסר האחרונה שלהם לשחרור על תנאי (מה שמוכר כ”ועדת שליש”).

לפי החוק, לאחר שאסיר ריצה שני שליש מתקופת מאסרו (מעל לשישה חודשים), הוא זכאי לשחרור מוקדם, בכפוף לאישור הוועדה כמובן. אין ספק, שעל ועדת השחרורים מוטלת אחריות רבה, והיא רואה עצמה כמי שמייצגת את האינטרס הציבורי. השאלות הגדולות הן: מהו בדיוק אותו אינטרס? האם החברה רוצה נקמה, ענישה והרחקת אדם מסוכן מהמרחב הציבורי? איך אנחנו תופסים את תפקיד הענישה? מה אנחנו, כחברה, מצפים שיקרה, לאחר שהאסיר ייצא מהכלא?

לכתבה בפוסטה