יום הכיפורים הוא זמן של חשבון נפש. בין אדם לחברו ובין אדם למקום…

מן הסתם, אלה שנמצאים בעמדות מפתח בתחום דיני הנפשות, אלה שקובעים כאן למטה, בינינו, מי אשם ומי זכאי, מי ילך לבית הסוהר, ומי ירוויח את חירותו, צריכים לערוך חשבון נפש נוקב.

הם צריכים לעמוד מול המראה המקצועית של עצמם, ולשאול, האם ההחלטה לשלול את חירותו של אדם, או להוציא אותו לחופשי מתקבלת בכובד ראש, תוך הקשבה ובחינה מהותית של העדויות, הראיות והטיעונים שמציגים המשטרה, הפרקליטות והאדם, שעומד בפניהם, באמצעות עו”ד? כדאי שישאלו את עצמם, בהביטם במראה המקצועית, האם אי פעם קיבלו החלטה שגויה? איזה לקחים הם יכולים להפיק? האם הם מכבדים את הזכות הבסיסית של האם לחירות ולשמירה על שמו הטוב?

כבר שנים רבות אני מתייצב כעניין שבשגרה בפני שופטים, ומייצג עצורים ונאשמים בתחום הפלילי. יש שופטים, שראויים להערכה רבה. הם בודקים את תהליכי העבודה של הפרקליטות והמשטרה, מבקרים אותה ובוחנים עדויות, וראיות בכובד ראש. נדמה, שזכות האדם הבסיסית לחירות, אינה מהווה אצלם סיסמה שחוקה, אלא היא עומדת כנר לרגליהם. לא תמיד החלטותיהם תואמות את רצוני ומשאת הלב של הלקוח, אבל אי אפשר שלא להתרשם מכך שלמדו היטב את התיק המשפטי, ולהעריך את תהליך קבלת ההחלטה.

לצדם יש שופטים, שטוב יעשו אם יערכו בינם לבין עצמם חשבון נפש, עד כמה קלה היתה ידם על ההדק בשנה האחרונה. הדבר בולט, בעיקר, בייצוג עצורים, טרם הגשת כתבי אישום. לצערי, קיימת תופעה שכיחה, שבה בית המשפט מאשר את בקשת המשטרה להארכת מעצר, לצורך השלמת החקירה, שכלל לא מתבצעת.

באותם מקרים בית המשפט לא טורח לבחון מה עשתה המשטרה בעניין החקירה במשך ימי המעצר. האם היא בכלל ביצעה חקירה… השופט מאפשר לסניגור להשמיע את דברו, אולם הוא לא מקשיב לו. המשטרה ביקשה, ובית המשפט מאשר. סוג של תהליך אוטומטי. האם שופטים, שנוהגים כך מרגישים טוב בהיותם חותמת גומי?!

בעניין זה, לא יזיק גם למשטרת ישראל לערוך חשבון נפש באשר לפגיעה היומיומית בזכות הבסיסית לחירות. בכל שנה מתרחשים אלפי מעצרי שווא, חלקם הגדול של אזרחים, ללא כל עבר פלילי. לעיתים, תפיסתו של אדם נעשית לאור היום, לעיני כל, בתהליך משפיל, אפילו תוך שימוש באלימות. לעיתים זה קורה בביתו לעיני בני משפחתו, אשתו וילדיו. המעצר עלול להיות תוצאה של תלונת שווא, הפללה, היותו של אדם במקום ובזמן הלא נכונים, לעיתים מטעות במחשב…, ואפילו סתם כתוצאה מויכוח עם שוטר.

השתהות המשטרה ועריכת חקירה רשלנית מובילה להארכת מעצרים, חלקם בבית הסוהר, וחלקם במעצר בית. בסופו של יום (או של חודש, חודשיים ושלושה) יצא האדם לחופשי, והוא עלול לגלות שהוטל בו דופי, ששמו הטוב נפגע, ואולי אף איבד את פרנסתו.

קמפיינים לשיפור מגמת הירידה באמון הציבור במערכת המשפט ובמשטרה לא יועילו, אלא רק חשבון נפש נוקב, וביצוע התפקיד של נציגי החוק באופן המקצועי ביותר.

גמר חתימה טובה, ושנה טובה.

 

 

/Uncategorized