ההיכרות בין ערן וביני התחילה בשיחת טלפון, שקיבלתי מאישה מבוגרת באחד מימי החורף של ינואר 2016. בקול רועד היא ביקשה ממני להגיע לבית המעצר, כי בנה חשוד בפדופיליה. בבית המעצר פגשתי את ערן. הוא הביט בי במבט מבוהל. השיחה אתו מאפיינת אנשים, שהגיעו לבית המעצר לראשונה בחייהם, ללא רקע עברייני, כאלה שראו את חומות הכלא, רק מחלון המכונית, תוך כדי נסיעה. הוא היה מבולבל, נסער, התקשה להשיב לשאלות באופן ענייני…

ערן, הייטקיסט בן 40 הכיר את אשתו שלוש שנים קודם לכן, גרושה בת 35 עם בת 6, ותוך חודשים ספורים הודיעה לו, שנכנסה להיריון. ערן, שלא קיים בעבר מערכות זוגיות משמעותיות, שמח. הוא התאהב באישה, חיבב את הילדה, ושמח עם הבשורה שבקרוב יהיה אב בעצמו.

לאחר הלידה היחסים הזוגיים החלו לחרוק, בעיקר על רקע כלכלי. אשתו של ערן לא חזרה לעבודה לאחר חופשת הלידה. היא הפכה לשותפה בחשבון הבנק שלו, ולדעתו בזבזה כספים. המינוסים בבנק טפחו לממדי ענק, עד כדי כך שכרטיסי האשראי נלקחו מהם, והלוואות שנטלו החלו לחזור. חילוקי הדעות הגיעו עד כדי כך, שהוא ביקש ממנה לצאת מהחשבון המשותף. כמה ימים לאחר מכן הגיעה לעבודה מעטפה גדולה עם תביעת גירושין.

בתוך כמה ימים הופיע שוטר למקום העבודה וביקש ממנו להתלוות אליו לתחנה, בעקבות תלונה של אשתו על מעשים מגונים בבתה. כך מצא עצמו, ערן, גבר בן 40, מהנדס תוכנה הייטקיסט, בתא מעצר עם אחרוני העבריינים.

כעבור יומיים, שנחשבו לסיוט, שוחרר ערן למעצר בית אצל אמו. תוך זמן קצר, כאשר שוחרר ממעצר הבית, קיבל צווי הרחקה והגנה מאשתו, בתו החורגת ומבנו, שהתגוררו בבית שרכש טרם נישואיו.

החקירה בעניינו של ערן כללה, מן הסתם, גם את חקירת הבת. בשיחות עם ערן, הוא שאל אם אפשר להימנע מחקירת הבת, כי דאג לה. גם אני, כאב לילדה הייתי מעדיף שחקירה כזו לא תתקיים. מצד שני, איך אפשר להגיע לאמת מבלי לחקור את הילדה?! סיקרן אותי מה עבר בראשה של האם, כשהילדה נחקרה, האם היו בה הרהורי חרטה על כך שהכניסה את בתה למאבק הגירושין?

בסופו של דבר החליטה המשטרה שלא להגיש כתב אישום, לאחר שהגיעה למסקנה, שערן לא פגע בבת.

במשך חודשיים ערן לא פגש את בנו התינוק וכמובן שאת הבת. כאשר חזרו המפגשים, הם נערכו במשך קרוב ל- 3 חודשים במרכז קשר.

השבוע הוא קפץ למשרדי, כדי לספר לי שקיבל את הגט. ערן, שזכה להערכת בית המשפט, מה שבא לידי ביטוי בהדיפה על הסף של הדרישות המופרכות של הגרושה, לא הרגיש מנצח. למעשה, הוא נראה מותש. "איזה ניצחון יש כאן?" הוא שאל… "אם האמא של הבן שלי היתה מסוגלת לפגוע בבתה, להפיל עלי ועליה (על הבת) תיק כזה, איך אני יכול להיות רגוע, כשהיא מגדלת את הבן שלי…"

כשבחרתי להיות עו"ד פלילי חשבתי על פשע, רצח, שוד – על העולם העברייני. אף אחד לא הכין אותי ללקוחות כמו ערן, לטיפול בתלונות שווא, לסיפורים הפליליים, שמייצר עולם הגירושין, וסכסוכי המשפחה. זה מפחיד, כי לא צריך להיות עבריין, כדי למצוא את עצמך יום אחד מאחורי סורג ובריח. מספיק שמישהו יחשוב, שאם יסבך אותך עם החוק, הוא ירוויח מזה משהו.

צילום: mage courtesy of Stockimages at FREEDIGITAL PHOTOS.net

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.