הנחיית פרקליט המדינה מספר 2.5 – כוללת את מדיניות הפתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין חשד למסירת אמת או עדות כוזבת או סותרת בחקירה או במשפט ובגין סירוב להעיד.

על-פי הנחיה 2.5 נשים שחוזרות בהן מתלונה על אלימות במשפחה (אלמ”ב) מצד הגבר, לא יעמדו לדין פלילי ולא יינקטו נגדן סנקציות כלשהן, גם אם יתברר שמדובר בתלונת שווא. ההנחיה גובשה על-מנת להגן על נשים מוכות, שחששו להגיש תלונות במשטרה על אלימות מצד בני זוגן. במקרים רבים, כאשר הן הגישו תלונות, הן חזרו בהן מאוחר יותר מתוך היענות להפצרות של בני המשפחה, או מתוך פחד ואיומים עליהן, או מתוך רצון כנה לשלום בית.

ההנחיה נקבעה לראשונה על-ידי דורית בייניש בתפקידה כפרקליטת המדינה, וב- 1997 הנחתה עדנה ארבל (אז פרקליטת המדינה) את הפרקליטות והמשטרה את ההנחיה.

לצערי, בעקבות הנחיה 2.5, נוצרה תופעה מכוערת של הגשת תלונות שווא על אלימות של גבר כלפי האישה, וילדיהם. השימוש בתלונות שווא על אלימות במשפחה (אלמ”ב) הפך לכלי נפוץ במאבקי גירושין קשים, לעיתים אף בהנחיית עורכי הדין של הנשים, במטרה לצבור הישגים בתיק הגירושין.

מיד לאחר הגשת תלונת שווא בגין אלמ”ב מוצא עצמו הגבר, שלא איים או הטריד, לא היכה ולא פגע באשה ובילדיהם בחקירה ומעצר. מוגשים נגדו צווי הרחקה והגנה, שמונעים ממנו להגיע לביתו ואף ליצור קשר עם ילדיו. בית המשפט מתייחס אף הוא בחומרה לתלונה על אלמ”ב, וגם הסביבה הקרובה לו (חבריו ומקום העבודה) נוטה, לעיתים, לגלות כלפיו יחס עוין.

ידועים גם מקרים על השימוש בתלונת שווא כנקמה על-כך, שהגבר פיתח מערכת יחסים רומנטית מחוץ לנישואין, ביקש להיפרד מאשתו או בת זוגו, או שפתח בפרק ב’ לאחר הגירושין.

ילדים מגישים תלונות שווא נגד הורים

השימוש בתלונות שווא נעשה לעיתים גם על-ידי הילדים, כאקט של נקמה בהורה. כבר היו מקרים של ילדים, אשר כעסו על ההורים והחליטו להתנקם בהם, על-ידי פניה ליועצת בית הספר והאשמת ההורים בהתעללות. ידועים מקרים שבהם בנים ובנות בוגרים, הגישו תלונת שווא על גילוי עריות בתוך המשפחה בתקופת ילדותם, מתוך כעס ורצון לנקמה על סרבנות ההורים להיענות לדרישות כספיות או אחרות.

בשנת 2016, בעקבות לחץ ציבורי גובר מצד קרבנות תלונות השווא בתחום האלימות במשפחה, יזמו שרת המשפטים, איילת שקד, ופרקליט המדינה שינויים בהנחיה 2.5, על-מנת לשים סוף לתופעת תלונות השווא. משום מה השינויים לא הגיעו למשטרת ישראל, וגברים ממשיכים להגיע גם היום לחקירות, נעצרים, ומורחקים מביתם ומילדיהם בגין תלונות שווא על אלמ”ב.

כעורך דין פלילי וכאזרח קשה לי להבין את ההיגיון, שבבחירה לאפשר למישהו להגיש תלונת שווא נגד מישהו אחר, להוביל למעצרו, להרחיקו מביתו ומילדיו, ולפגוע בשמו הטוב על לא עוול בכפו. אינני יודע איך במדינה מתוקנת ניתן לאפשר פגיעה בזכויות אדם בסיסיות ללא כל הצדקה בחסות החוק.

מהי אלימות במשפחה

ההגדרה של אלמ”ב כוללת בתוכה סל רחב של אישומים: פגיעה פיזית של אדם אחר בקרוב משפחתו, הטרדה מינית בתוך המשפחה, אך גם התנהגות אגרסיבית, כמו צעקות, טריקת דלתות בתוך הבית, שבירת חפצים וכיוב.

לאלימות במשפחה קשורים חוקים שונים, כמו חוק הנוער (טיפול והשגחה), החוק למניעת הטרדה מאיימת, חוק העונשין והחוק למניעת אלימות במשפחה.

ידה של המשטרה וידו של בית המשפט קלים על ההדק, והם נענים בקלות יחסית לדרישה להוציא צווים נגד מי שהוגשה נגדם תלונה על אלמ”ב. בעקבות הגשת תלונה, מגיעים השוטרים לביתו של הגבר, ללא התראה מוקדמת, והוא נלקח לתחנת המשטרה לצורך חקירה ולעיתים קרובות מושם מעצר. בעקבות התלונה, מוציאה נגדו המשטרה צו הרחקה מביתו וילדיו.

בית המשפט נוטה להיענות לבקשת האישה ומוציא נגד הגבר צו הגנה, שמטיל עליו מגבלות חמורות, שנועדו להגן על המתלוננת, כמו איסור כניסה ושהיה בביתו (שבו מתגוררת מן הסתם האישה המתלוננת), הטרדת המתלוננת ואף נשיאת נשק.

משמעויות נוספות לתלונה על אלמ”ב

הנחיה 2.5 קובעת, שגם כאשר האישה חוזרת בה מתלונתה, החקירה וההליכים נגד הגבר נמשכים. לעיתים רחוקות ניתן לבטל את התלונה, לאחר שקצין חוקר בדק את המניעים לבקשת הביטול, והשתכנע שהנימוקים של האישה מצדיקים את ביטול התלונה. לעיתים הגשת הבקשה לביטול התלונה נעשית בשלב של הגשת תביעה וכתב אישום, וברוב המקרים הפרקליטות תסרב להפסיק את ההליכים ולחזור בה מכתב האישום.

להגשת תלונת שווא יש נזקים נוספים, עד כדי פגיעה ביכולתו של הגבר להתפרנס. בעקבות התלונה נפתח נגדו תיק פלילי. חברות וארגונים, שמקפידים להעסיק עובדים ללא תיק פלילי, עשויים להשעות אותו מתפקידו, או לסרב לקבל אותו כעובד.

במקביל להגשת התלונה נוקטת האישה, לעיתים, בפעילות “הסברתית” כלפי ילדי בני הזוג, תוך שהיא משכנעת אותם, שאביהם אלים ולכן המשטרה עצרה אותו. מדובר כאן בפגיעה חזקה ביחסי האב עם ילדיו ובנפשם של הילדים, והכל בחסות החוק.

ייעוץ משפטי של עורך דין פלילי

התייחסות המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט לחשדות בתחום האלימות במשפחה היא מיוחדת ומחמירה. החשש, שמא התלונה היא מוצדקת, ויתרחש חלילה רצח או מעשה פלילי קיצוני אחר, גורם לגורמי אכיפת החוק להחמיר בתגובתם, ולנקוט בהליכים, מיד עם קבלת התלונה, ועוד בטרם התבצעה חקירה.

הפגיעה בשמו הטוב של אדם כתוצאה מהגשת תלונת שווא נגדו בתחום האלמ”ב היא מרחיקת לכת, ועלולה ללוות אותו לאורך זמן, לפגוע ביחסיו עם ילדיו וביכולתו להתפרנס בכבוד.

לכן, חשוב להתייעץ מבעוד מועד עם עו”ד פלילי, כבר בשלב בו עולה חשש להגשת תלונת שווא.

משרד עורכי דין ניר ליסטר הינו מומחה בטיפול בקרבנות של תלונות שווא בתחום האלימות במשפחה, החל משלב החקירה ועד למהלכים לסגירת התיק הפלילי.

.

הפוסט כיצד מוצא עצמו גבר שמצוי במאבק גירושין בתא מעצר עם רישום פלילי בגין תלונת שווא?! הופיע ראשון בניר ליסטר

האם מעשה הקצין הוא שיבוש הליכי חקירה או משפט? לטעמי לא. האם היתה כאן הסתרת ראיות? הפרעה לניהול החקירה או המשפט? ברור שלא. דובר צה”ל שגה, לטעמי, שניסה להתפתל ולא הודה באופן מיידי, שהתקיימה השיחה, ובה עלו הצעות להימנע מערעור, החלפת צוות ההגנה, ובשורה התחתונה הקלה בעונשו של החייל.

המונח שיבוש מהלכי חקירה ושיבוש מהלכי משפט מוכר לכולנו. בדרך כלל אחד מהעילות שהמשטרה מבקשת להאריך מעצרים של חשודים הינו חשש לשיבוש חקירה. לא אחת מוגשים כתבי אישום בגין שיבוש וניסיון להכשיל חקירה ומשפט. לאור חיקוק סעיף 10א לפקודת הראיות נראה כי מספרם של כתבי האישום והניסיונות לשיבוש חקירה פחתו.

מהו שיבוש מהלכי חקירה/משפט?

סעיף 244 לחוק העונשין אומר: “העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו מאסר 3 שנים; לעניין זה, ‘הליך שיפוטי’ – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראות בית משפט”.

עבירות שיבוש הליך משפטי הן עבירת השמדת ראייה (העונש עד 5 שנות מאסר), עבירת בידוי ראיות (עד 5 שנות מאסר), מסירת מידע כוזב (עד 5 שנות מאסר), הדחה בחקירה (5-7 שנות מאסר), הדחה במשפט (7-9 שנות מאסר), הטרדת עד וחיפוי (עד 3 שנות מאסר) ועדות שקר עד 9 שנות מאסר.

שיבוש מהלכי חקירה או משפט הוא ניסיון למנוע עדות או להשפיע על עדים שלא להעיד, או למסור גרסה מתואמת. לדוגמה, אשה מתלוננת על אלימות מצד בעלה. בני משפחתו פונים אליה, ומנסים לרכך את ליבה ולשכנע אותה לבטל את התלונה, או לדבר בעדו בחקירה. במקרה אחר מנסים לשכנע עד בדרכים כאלה ואחרות לשנות את גרסתו. זהו מהות השיבוש.

בעולם הפלילי ידועים מקרים של אנשים, שמסרו עדות בפני חוקרי המשטרה, ובבית המשפט סתרו את עצמם, והוכרזו כעדים עוינים. הסיבה לשינוי בעדותם באה, לעיתים בתמורה לשוחד, לעיתים כתוצאה מאיום ממשי עליהם (פיטורין, או אפילו איום על החיים שלהם, או של יקיריהם), ולעיתים מתוך תחושת פחד מהנאשם וקרוביו.

המחוקק מצא פיתרון בניסוח סעיף 10 א’ לחוק הראיות, שמאפשר לעדים למסור עדות מחוץ לבית המשפט. במקרים של עד עוין, ניתן להשתמש בגרסה שנתן העד במהלך החקירה במשטרה.

סעיף 244 בחוק העונשין, כמו גם סעיף 10 א’ בדיני ראיות נועדו לאפשר ניהול תקין של חקירה פלילית והגעה לחקר האמת.

לעיתים המשטרה והתביעה מנצלים את הרגישות של בית המשפט בנושא שיבוש הליכי חקירה ומשפט, ומבקשים להאריך מעצר של חשוד מחשש לשיבוש הליכים, ללא כל הצדקה אמיתית לשיבוש כזה מצד החשוד. במקרים אחרים הפרקליטות מאשימה את החשוד בשיבוש הליכים, בכדי ליצור תמונת מצב של תיק פלילי משמעותי, שאין לנאשם דרך מוצא ממנו. בכך היא מקווה לאלץ אותו להגיע להסדר טיעון ולהודות בעבירות המיוחסות לו. לצערי, גם שופטים משתפים, לעיתים, פעולה, ומותירים את החשוד במעצר, למרות שאין חשש לשיבוש הליכי חקירה.

פנייה לעו”ד פלילי

אדם ללא עבר פלילי, שמתנהלת נגדו חקירה, או שהוא מואשם בעבירה פלילית, אינו מודע להגדרות המדויקות של שיבוש מהלכי חקירה/משפט. איום כזה בהחלט יכול לעורר בו אימה. בהתייעצות עם עורך דין פלילי הוא יוכל לקבל מידע מפורט על הצפוי לו בחקירה, איך כדאי לו לנהל את החקירה, וכמובן שהוא יקבל הסבר מפורט בנושא חוק שיבוש הליכי חקירה, כך שלא יהיה נתון עוד ללחצים.

ומה עושים לאחר סיום החקירה, ועד המשפט. כיצד נמנעים מעשיית מהלכים, שיעוררו חשד לשיבוש הליכים? מתפקידו של עורך הדין הפלילי להכין את הלקוח ולהדריך אותו בעניין זה.

כאשר נפתח תיק לשיבוש הליכים כדאי לפנות לעו”ד פלילי מנוסה. במקרים רבים ניתן לחלץ את הנאשם מכתב האישום. שיבוש הליכים הוא תחום, שיש בו שטח אפור נרחב, שנתון לפרשנויות שונות. הפרקליטות מנצלת את זה, לעיתים, כדי להכביד וליצור לחץ על הנאשם, ועורך הדין יכול בהחלט להוכיח, שלא היו דברים מעולם.

הפוסט שיבוש הליכי חקירה ומשפט הופיע ראשון בניר ליסטר