כשאנשי אכיפת החוק זקוקים לעורך דין פלילי

בכל פעם שאיש חוק, ובמיוחד שוטרים ואנשי שירות בתי הסוהר מסתבכים בפלילים, אנחנו חשים זעזוע גדול. לא נתפס בעינינו, שסוהר גידל מעבדת סמים, איש חוק אחר סחר בסמים, אחרים נפלו על הטרדות מיניות ואפילו אונס, סוהר קיבל שוחד מיני, כדי להעביר דברים לאסירים, קצין משטרה בכיר העביר חומר חסוי תמורת שוחד והרשימה עוד ארוכה.

באחד מבתי הסוהר בישראל יש אגף מיוחד, שבו יושבים אנשי חוק ואנשי ביטחון, שנפלו לפלילים. מי לא נמצא שם? קציני משטרה בכירים, סוהרים, ואפילו אנשי שב"כ.

אז איך זה קורה? כתב הפלילים בעבר, בוקי נאה, כתב באחד ממאמריו: "בכל שוטר יש חתיכת נשמה של עבריין". האם זה נכון? לא יודע…

נדמה לי, שרוב אנשי החוק מבלים את רוב היום, במקום עבודתם, שהוא העולם הפלילי, מאשר בביתם. מניסיוני, כעורך דין פלילי, זהו עולם מרתק. השוטרים בדרגות השונות, פוגשים בעבריינים בסיורים, בחקירות ובמעצרים… זהו חיכוך יומיומי, שיתכן ומוליד לעיתים חיבה הדדית בין העבריין לשוטר ולחוקר.

הסוהרים נמצאים בבית הסוהר שעות רבות יותר מאשר בבתיהם. הם נמצאים עם האסירים באגפים, הם מכירים את בני המשפחות, שמגיעים לביקורים. הם שם והם איתם, בשעות היום, הערב והלילה. האם יתכן מצב שבו אסיר וסוהר יהפכו לחברים? מלקוחותיי האסירים, למדתי, שזה קורה פעמים רבות. בינינו, זו תופעה טבעית. בדיוק כמו שרופאים מתחברים עם חולים, אנשי שיווק מתחברים עם לקוחותיהם וכך הלאה.

איפה מיטשטשים הגבולות? מתי הסוהר מתחיל להעריץ את האסיר, עד כדי כך שרוצה להזדהות אתו? או מתי השוטר מתחיל להעריץ עבריינים, וחושב לעצמו, שגם הוא יכול "לדפוק קופה" מתוך ביטחון שהוא לא ייתפס, כי הוא מכיר את הכללים? אני לא סוציולוג או, או בעל ידע רלוונטי, ואין לי את התשובה לכך…

דבר אחד ברור לי, שאמנם כאשר איש החוק מסתבך בפלילים זו סנסציה. התקשורת מסקרת פרשיות כאלה בהרחבה, הציבור נסער. נדמה, שההתייחסות לכך חמורה יותר מאיש ציבור שסרח. יש בזה צדק, הרי מי שאמור לשמור עלינו, הציבור, מי שאמור לדאוג לסדר הציבורי ולשמירת החוק מתברר כאחרון העבריינים. מן הסתם אין לאזרח הפשוט תחושה קשה יותר, משבירת האמון בגורמי אכיפת החוק.

ובכל זאת, האם בכל איש חוק יש חתיכת נשמה של עבריין? לדעתי, יש כאן הגזמה. נאמר ובצדק שיתכן והפיתויים, שבהם עומדים אנשי החוק גדולים. יש להם ידע רב, הם מבינים בפעילות עבריינית יותר מאחות בבית-חולים, אך רובם, מזדהים עם המדים והמשימות שלהם, לאכוף את החוק ולשמור על הסדר הציבורי. מעטים מאד אינם עומדים בפיתוי, ובזירה הפלילית שוכחים באיזה צד הם נמצאים.

האם המיעוט הזה הוא סיבה מספקת כדי לפגוע באמון שלנו במערכת אכיפת החוק? אני מאמין שלא…

 

ניר ליסטר – עורך דין

עו"ד ניר ליסטר – עו"ד פלילי

פלילי

 

 

 

שתף את המאמר

תגובות

אין עדיין תגובות

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים