שיבוש הליכי חקירה ומשפט

המונח שיבוש מהלכי משפט עלה לאחרונה בהקשר משפטו של החייל אלאור עזריה. צוות ההגנה האשים את המח"ט של אלאור בשיבוש הליכי משפט. זאת בגלל, שהביע בפני האב את הסתייגותו מדרכי הפעולה של צוות ההגנה, הציע לו להימנע מערעור, ולפעול בדרכים אחרות, שיקלו על עונשו של החייל.

האם מעשה הקצין הוא שיבוש הליכי חקירה או משפט? לטעמי לא. האם היתה כאן הסתרת ראיות? הפרעה לניהול החקירה או המשפט? ברור שלא. דובר צה"ל שגה, לטעמי, שניסה להתפתל ולא הודה באופן מיידי, שהתקיימה השיחה, ובה עלו הצעות להימנע מערעור, החלפת צוות ההגנה, ובשורה התחתונה הקלה בעונשו של החייל.

המונח שיבוש מהלכי חקירה ושיבוש מהלכי משפט מוכר לכולנו. בדרך כלל אחד מהעילות שהמשטרה מבקשת להאריך מעצרים של חשודים הינו חשש לשיבוש חקירה. לא אחת מוגשים כתבי אישום בגין שיבוש וניסיון להכשיל חקירה ומשפט. לאור חיקוק סעיף 10א לפקודת הראיות נראה כי מספרם של כתבי האישום והניסיונות לשיבוש חקירה פחתו.

מהו שיבוש מהלכי חקירה/משפט?

סעיף 244 לחוק העונשין אומר: "העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו מאסר 3 שנים; לעניין זה, 'הליך שיפוטי' – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראות בית משפט".

עבירות שיבוש הליך משפטי הן עבירת השמדת ראייה (העונש עד 5 שנות מאסר), עבירת בידוי ראיות (עד 5 שנות מאסר), מסירת מידע כוזב (עד 5 שנות מאסר), הדחה בחקירה (5-7 שנות מאסר), הדחה במשפט (7-9 שנות מאסר), הטרדת עד וחיפוי (עד 3 שנות מאסר) ועדות שקר עד 9 שנות מאסר.

שיבוש מהלכי חקירה או משפט הוא ניסיון למנוע עדות או להשפיע על עדים שלא להעיד, או למסור גרסה מתואמת. לדוגמה, אשה מתלוננת על אלימות מצד בעלה. בני משפחתו פונים אליה, ומנסים לרכך את ליבה ולשכנע אותה לבטל את התלונה, או לדבר בעדו בחקירה. במקרה אחר מנסים לשכנע עד בדרכים כאלה ואחרות לשנות את גרסתו. זהו מהות השיבוש.

בעולם הפלילי ידועים מקרים של אנשים, שמסרו עדות בפני חוקרי המשטרה, ובבית המשפט סתרו את עצמם, והוכרזו כעדים עוינים. הסיבה לשינוי בעדותם באה, לעיתים בתמורה לשוחד, לעיתים כתוצאה מאיום ממשי עליהם (פיטורין, או אפילו איום על החיים שלהם, או של יקיריהם), ולעיתים מתוך תחושת פחד מהנאשם וקרוביו.

המחוקק מצא פיתרון בניסוח סעיף 10 א' לחוק הראיות, שמאפשר לעדים למסור עדות מחוץ לבית המשפט. במקרים של עד עוין, ניתן להשתמש בגרסה שנתן העד במהלך החקירה במשטרה.

סעיף 244 בחוק העונשין, כמו גם סעיף 10 א' בדיני ראיות נועדו לאפשר ניהול תקין של חקירה פלילית והגעה לחקר האמת.

לעיתים המשטרה והתביעה מנצלים את הרגישות של בית המשפט בנושא שיבוש הליכי חקירה ומשפט, ומבקשים להאריך מעצר של חשוד מחשש לשיבוש הליכים, ללא כל הצדקה אמיתית לשיבוש כזה מצד החשוד. במקרים אחרים הפרקליטות מאשימה את החשוד בשיבוש הליכים, בכדי ליצור תמונת מצב של תיק פלילי משמעותי, שאין לנאשם דרך מוצא ממנו. בכך היא מקווה לאלץ אותו להגיע להסדר טיעון ולהודות בעבירות המיוחסות לו. לצערי, גם שופטים משתפים, לעיתים, פעולה, ומותירים את החשוד במעצר, למרות שאין חשש לשיבוש הליכי חקירה.

פנייה לעו"ד פלילי

אדם ללא עבר פלילי, שמתנהלת נגדו חקירה, או שהוא מואשם בעבירה פלילית, אינו מודע להגדרות המדויקות של שיבוש מהלכי חקירה/משפט. איום כזה בהחלט יכול לעורר בו אימה. בהתייעצות עם עורך דין פלילי הוא יוכל לקבל מידע מפורט על הצפוי לו בחקירה, איך כדאי לו לנהל את החקירה, וכמובן שהוא יקבל הסבר מפורט בנושא חוק שיבוש הליכי חקירה, כך שלא יהיה נתון עוד ללחצים.

ומה עושים לאחר סיום החקירה, ועד המשפט. כיצד נמנעים מעשיית מהלכים, שיעוררו חשד לשיבוש הליכים? מתפקידו של עורך הדין הפלילי להכין את הלקוח ולהדריך אותו בעניין זה.

כאשר נפתח תיק לשיבוש הליכים כדאי לפנות לעו"ד פלילי מנוסה. במקרים רבים ניתן לחלץ את הנאשם מכתב האישום. שיבוש הליכים הוא תחום, שיש בו שטח אפור נרחב, שנתון לפרשנויות שונות. הפרקליטות מנצלת את זה, לעיתים, כדי להכביד וליצור לחץ על הנאשם, ועורך הדין יכול בהחלט להוכיח, שלא היו דברים מעולם.

 

 

שתף את המאמר

תגובות

אין עדיין תגובות

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים